הבוקר עלה, אמא ואני התלבשנו וארגנו את כל הדברים והתחלנו בהליכה.

מכיוון עין גב לעבר טבריה, היה לנו הליכה של 3 שעות לפחות והיינו צריכים להקיף חצי כנרת.

השיחה ביננו הייתה קולחת ונעימה, אין יותר יחס קריר. אמא ואני פיטפטנו על נושאים מגוונים ואף לא אחד מהם אינו קשור לחוויות שחווינו בלילה ביחד.

ככל שהתקרבנו לעיר, אמא עצרה חייכה אליי ואמרה לי "אני מכינה לך הפתעה קטנה להיום אז תזרום איתי".

לא היה לי מושג מה אמא מתכננת, אבל מה כבר יכול להיות. עצרנו בשירותים ציבוריים בתחנת דלק ליד קיבוץ חוקוק.

אמא נכנסה לשירותים וכשהיא יצאה נכנסתי לפאניקה, אמא שלי הדוסית יצאה מהשירותים עם מכנס טייץ וגופיה ללא כיסוי ראש וללא שום סממן דתי.

הסתכלתי עליה המום, היא רק חייכה אליי ואמרה "הבטחת שתזרום אז אני צריכה שתיפטר מכל סממן דתי כי לאן שאנחנו הולכים אנחנו לא יכולים להיראות דתיים"

הייתי קצת בהלם מהפתיחות שלה אך לא התנגדתי,הורדתי את הכיפה ואת הציצית.

"מה עכשיו" שאלתי, עכשיו אנחנו הולכים לנוח קצת. קוקסינליות בירושלים.

במיסתוריות כלשהי התקדמנו בדרך ונכנסנו למרכז העיר טבריה.

פה כבר הייתי חייב להעיר לה, "אמא אנחנו מסתובבים כחילונים לכל דבר, מה עם מישהו שמכיר אותנו יראה אותנו"

אמא חייכה אליי ואמרה לי "איתמרי מותק אנחנו מגבעת שמואל, פה זה טבריה אף אחד לא יזהה אותנו. חכה בסבלנות עוד חצי שעה אני מבטיחה תרגיש בנוח"

אמא ואני הגענו לאזור הקניון, אמא אמרה לי "איתמרי מותק אני נכנסת לכמה סידורים, חכה פה עם הציוד" אמא נכנסה לקניון וביקשה ממני לחכות לה כמה דקות, בזמן שהיא הלכה אני ניסיתי לעכל מה התוכנית של אמא אבל לא הצלחתי לנחש כלום.

אמא יצאה מהקניון עם 3 שקיות ביד, אני פוגש אותה בחוץ ומנסה להבין מה אמא רוצה לעשות עכשיו ומה היה חסר לה בטיול שהיא הייתה חייבת לקנות.

היא אפילו לא ענתה לי, אלא חייכה אליי ,עצרה מונית ואמרה לי "עלה למונית"

סיימתי להעמיס את התיקים שלנו, עם טיפה כעס שאמא עושה משהו שמעניין אותה ולא אותי.

עליתי ללא ויכוח, טרם הבנתי מה מתרחש פה ומה אמא מנסה להשיג. ברגע שאמא אמרה לנהג סע בבקשה למלון סטאי.

היה נראה לי שאשתגע, מה אמא בכלל מתכננת. שעכשיו היא לוקחת אותנו למלון.

כשהגענו לכניסה למלון, אמא חייכה אליי ואמרה לי "זה המלון הכי מפואר בטבריה כולה הבטחתי לך שהיום שתנוח"

"אוקיי אמא" אמרתי "אבל למה אנחנו לבושים כחילונים ?"

אמא ענתה לי נחרצות "כי זוג, אשה מבוגרת ובחור בן 18 שיקחו חדר והם דתיים זה לא מקובל ויגרום לאנשים להרים גבה. אבל חילונים זה נורמלי לגמרי."

ואז סיכמה במשפט "ואל תגיד לי שאתה נבהל מהמראה החילוני שלנו, במיוחד לא אחרי שאתה מזיין את אמא שלך."

המילה הזאת מהפה שלה, העמידה לי את הזין לגבהים אדירים. בעודי מסתכל עליה מחייכת אליי עם גופיה על הגוף, בחיים שלי לא ראיתי את אמא שלי עם גופיה.

אבל במקביל בחיים שלי גם לא שכבתי עם אמא שלי והכל חדש כרגע.

חייכתי לאמא חיוך של מישהו שרוצה לומר משהו אבל לא יכול לומר כלום!

נכנסנו למלון, אמא הלכה לקבלה וסידרה את כל הדברים שנדרשו, לאחר מכן אמא קיבלה מפתח לחדר.

ותוך כדי הצטרף אלינו בל בוי, שלקח ממני את התיק וכיוון אותנו לחדר.

חדר אמרתי, הצחקתם אותי אמא לקחה סוויטה מטורפת. כזה דבר עוד לא ראיתי בימי חיי, תמיד ידעתי שהוריי אנשים מבוססים, אבל מעולם לא הרגשתי עשיר כדי להיכנס לכזה חדר.

אמא נכנסה ביקשה מהבל בוי להניח את חפצינו והוא יצא מהחדר, אמא מיהרה לנעול אחריו. קוקסינליות בירושלים.

אמא הסתובבה אליי, אני עדיין המום מהסוויטה והיא אומרת לי, "כל חיי חייתי באופן שמרני, ביומיים טיול איתך הספקתי לחוות ולחטוא יותר מכל חיי.

מעולם לא חשתי יותר בחיים מה48 שעות האחרונות. ביחד איתך חוויתי תחושות שלא חוויתי אפילו לא עם אביך. שלא תטעה אני אוהבת את החיים שלי ואת אבא שלך, אבל הם תמיד היו חיים שמרניים, אפורים ושגרתיים.

החלטתי לשבור איתך אתמול את המחסומים. כמו שאתה רואה עצם זה שאני ללא כיסוי ראש ולבושה בחוסר צניעות, מעורר בי דברים שלא דימיינתי בחיי

חיי עם אביך, היו תמיד למראית עין. ופתאום אני מרגישה ללא מעצורים."

הייתי המום קצת מהפתיחות שלה, חייכתי ואמרתי "אני אוהב אותך אמא ומה שגורם לך להרגיש טוב אני איתך.

רק לא מובן לי משהו אחד, מה אנחנו עושים במלון הזה ?"

אימי הסתכלה לתוך עיני "מותק אני הבטחתי לך חוויה ואנחנו רק התחלנו ואין לך מושג עד לאן אני מתכננת להגיע"