"תודה מתוקה" הרשתי לעצמי לכתוב לה מילת חיבה.

במהלך כל יום שישי התכתבנו רבות, שלחנו הודעות מתוקות והרגשתי שנבנה בינינו מתח, משהו היה באוויר.

כל תפילת ערבית וקבלת שבת הרהרתי בהדס, חיפשתי אותה בעזרת הנשים אך היא לא הייתה שם, כנראה שלא הגיעה.

כשיצאתי מהתפילה וכל המתפללים נשארו בחוץ לפטפט ראיתיה. היא לבשה חצאית רחבה ודקה וחולצה חגיגית ויפה המבליטה את שדיה ואת בטנה השטוחה. על ראשה חבשה כיסוי ראש אופנתי שהחמיא לה מאוד, שפתיה הבשרניות נצצו ממריחת ליפגלוס, לחייה הבולטות הודגשו בסומק ועיניה ליוו את מבטי. חיוכה בירך אותי בברכת שלום ממרחק והמשיך ללוות כל העת כשצעדנו האחד לעבר השני.

"שבת שלום"

"שבת שלום גם לך" חייכנו שמחים לפגוש האחד את השני.

"הכנתי לך דגים ברוטב ומוסקה, תשאיר מקום" אמרה בקול מתוק.

"אשת חיל מי ימצא" עניתי וקרצתי לה.

נשארנו עומדים, שותקים ומביטים האחד בשני במבטים מחוייכים ומבויישים, רציתי לטרוף אותה, היא הייתה כל כך סקסית. הבטתי בה, משתוקק לחוש את שפתיה, לחבק אותה.

שוב בלב כבד נפרדנו וחיכיתי שתיגמר ארוחת השבת ותתחיל המשמרת שלי.

בשעה רבע לעשר התארגנתי התארגנות אחרונה למשמרת, כמובן שלפני שבת התגלחתי והתקלחתי וכן לבשתי מדים נקיים, הייתי מגולח למשעי ועל עצמי התזתי בושם, כמעט שכחתי את הרובה, כל מחשבותי עסקו רק בה, בהדס, כמו נערות ליווי.

הפעם היא הקדימה וכבר בעשר ועשרה היא צעדה לכיווני עם סיר ושקית. כשנכנסה אל דלת המגדל רציתי לחבקה לשלום אך כמובן שבכל זאת לא עשיתי כך ודחקתי את יצרי אל הצד. הרי מדובר באשת איש, נשואה ודתיה, שעמדה תחת החופה עם גבר אחר, אשר ענד על אצבעה טבעת נישואין, שקידש אותה ונדרו את נדריהם האחד לשני, אישה צנועה וחסודה ששומרת נגיעה ומקפידה על ההלכה.

עם כל הרצון הרב למגעה שנבנה במתח שנוצר שלב אחר שלב, בלב כבד שוב דיכאתי את יצרי ורצונותי ודחיתי את סיפוקי.