היי. שמי שי, ומאז שאני זוכר את עצמי כילד קטן, הרגשתי לא שייך למגדר שנולדתי בו. נולדתי בת בתוך גוף של ילד. תמיד נמשכתי לדברים הרגילים שבנות נמשכות אליהם, החברות הכי טובות שלי מאז ומעולם תמיד היו בנות, תמיד היינו משתפים בסודות הכי כמוסים שלנו. מן הסתם הבנים קראו לי הומו מזדיין, הדבר היחיד שהם לא הבינו זה שאני לא הומו, אני בת בגוף של בן ויש הבדל ענקי!

הרגשתי לא שייך לשום דבר וכלום לא עניין אותי, מלבד הרצון הבלתי נשלט שלי לשנות את מיני ולהיות שייך ושלם עם עצמי. הרגשתי שאני הולך ומשתגע ככל שחולף הזמן. השאלות של למה נולדתי בן ולא בת לא הרפו ממני ולא נתנו לי מנוח, עד שיום אחד לא יכולתי יותר לשמור את הסוד הזה לעצמי, והחלטתי לשתף את אימא שלי במה שאני עובר וחווה.

תקשיבו, אין על האישה הזאת!!! אחת בדורה, ומזלי שהיא אימא שלי, על יכולות הכלה אינסופיות ואהבה שמשתווה לנצח ואוויר לנשימה. אחרי ההלם הראשוני, היא קמה וחיבקה אותי תוך שהיא מרגיעה את בכיי כמו תינוק. הרגשתי הקלה, הרי אימא שלי היא הבן אדם הכי חשוב לי בכל העולם כולו. יש לנו רק אחד את השנייה, אבא שלי עזב את הבית כשהייתי בן שנה ומאז אימא מגדלת אותי כאם יחידנית בכוחות עצמה.

אף פעם לא שאלתי את אימא לאן היא יוצאת בלילות מסוימים וקבועים מהבית, וחוזרת למחרת לפנות בוקר. היו לי החשדות הקטנים שלי, אבל סמכתי עליה, כי היא תמיד הייתה שם בשבילי. גידלה אותי הכי טוב שאפשר, מוקף באהבה וחוזק, מפרגנת תמיד, מחנכת לערכים ועוד ועוד. באותה שיחת פתיחות אימא נפתחה בפניי וסיפרה לי שהיא עובדת בתור נערת ליווי כבר כמה שנים, תוך שמירה על פרטיות וכבוד הדדיים בינה לבין לקוחותיה, ותוך שמירה קנאית על שמה הטוב ועל שמי.

היא נהנית מהסקס, והחליטה לשלב עסקים עם הנאה, ומה יותר טוב מלהיות נערת ליווי? הרי היו לה כל הנתונים לכך. הייתי בהלם בהתחלה, אולם לאחר כשעה ארוכה פרצתי בצחוק מתגלגל. אין עליה, כבר אמרתי?

עם הכסף שאימא שלי חסכה עברתי את הניתוח לשינוי מין שכל כך רציתי כל חיי…

ובואו נודה על האמת, אין שום רע בלהיות נערת ליווי.

שמי היום הוא שמרית, ואני גם כן נערת ליווי.